מיד כשנכנסתי לבית לכדה את עיני חנוכיה מלכותית מהודרת.
החנוכיה הייתה מעוטרת במנורת שבעת הקנים ושתי אריות מולם. משני צידי המנורה שתי פסלי אריות שואגים. “זו חנוכיה מיוחדת” הסבירה לי יונית שהזמינה את הפינוי. זו חנוכיית בצלאל. כמובן שידעתי, הסגנון “הבצלאלי” ניכר בכל תבליט ,מה שמיוחד בחנוכיה הזו הוא שסבא שלי זכרונו לברכה הזמין אותה במיוחד עבור סבתי מתנת אירוסין. כמובן שלחנוכיה היה ערך סנטימנטלי רב בעיני סבתי והיא ניצבה לה במקום מכובד במרכז המזנון. סבי היה מסגר מומחה ,אולם הגיעה תקופה קשה סבי פוטר מעבודתו והמצב הכלכלי הלך והדרדר. בהתחלה עוד ניסו להצטמצם אולם זה לא הועיל. סבי עבד בעבודות מזדמנות שהכניסו מעט מאוד לבית. כשהמצב נעשה בלתי נסבל החליטה סבתי בלב כבד למכור את החנוכיה. סבי נדהם לשמוע שהחנוכיה נמכרה ,אולם הוא הבין שלא נותרה להם ברירה. הכסף שקיבלו תמורת החנוכיה עזרה להם להחזיק מעמד עוד תקופה. לאחר כמה חודשים פתח סבי יחד עם שותף מסגריה ותוך פרק זמן קצר הם הצליחו להתרומם. רק דבר אחד הציק להם – החנוכיה. כמובן שהם פנו לקונה אולם הוא כבר מכר אותה למישהו והוא לא זכר מי זה. עברו מעל 20 שנה והחנוכיה כמעט נשכחה. רק תמונה מטושטשת שאפשר בקושי לזהות שם את החנוכיה.
יום אחד הלכתי ברחוב ובאחד מחלונות הראווה הבחנתי בחנוכיה מוכרת. התקרבתי, החנוכיה הייתה דומה מאוד לתמונה המטושטשת שזכרתי אצל סבי וסבתי. נכנסתי לחנות מקרוב החנוכיה נראתה ישנה ומוזנחת . המוכר המשועמם נקב במחיר ואני שהייתי להוטה לקנות את החנוכיה לא התמקחתי איתו, שילמתי ויצאתי במהירות. בבית עמלתי קשות להבריק אותה. הייתי בטוחה שסבי וסבתי ישמחו, גם אם זו לא החנוכיה שלהם. ידעתי שבעוד שבוע יחול יום הנישואין שלהם. באותו הערב מיהרתי לביתם. “שלום סבתא וסבא” קראתי בקול “יש לי הפתעה בשבילכם ליום הנישואין”. לא רציתי למתוח אותם יותר מידי ומייד הוצאתי את החנוכיה. עכשיו במבט שני החנוכיה נראתה בעיני ממש מרשימה. את התגובה שלהם לא אשכח. שניהם הביטו בחנוכיה ובתאום מושלם פרצו בבכי. “זו החנוכיה שלנו איפה מצאת אותה?” “לא יודעת, סתם חנות” השבתי. “אתם בטוחים שזו החנוכיה שלכם ולא אחרת דומה לה?” בטח! כמעט צעקה סבתי. “את לא רואה את השקע על גבו של האריה הימני? זה אבא שלך שיהיה בריא כשהוא היה בן 4 הוא טיפס על המזנון והפיל את החנוכיה. סבא שלך נתן לו סטירה ויותר הוא לא העיז לטפס על המזנון. והנה עכשיו הבת שלו מחזירה לנו את החנוכיה זו המתנה הכי גדולה שיכולנו לקבל ליום הנישואין שלנו”
