פינוי דירה ברחובות, רח' יעקב 34- להציל את היולדת

שום דבר בדירה הזו לא הסגיר את הסיפור המופלא ששמעתי שם. דירה ממוצעת עם ריהוט סטנדרטי. לכאורה פינוי דירה ברחובות, רגיל, אחד מיני רבים.

הבובה מהפינויהתחלנו בפינוי. באמצע העבודה הבחנתי בארון מתחת לבגדים, בקופסת קרטון קטנה פשוטה למראה. אף אחד לא מחביא קופסה מתחת לבגדים. חושי אמרו לי שיש כאן משהו מיוחד. פתחתי בעדינות את הקופסה ומתוכה הביטה בי בובה מיניאטורית מחרסינה. הבובה הייתה מיוחדת למראה. ניכר היה שהיא נעשתה בעבודת יד לפני שנים רבות. ידעתי שהבובה הייתה יקרה מאוד לבעלת הבית, זו בוודאי הסיבה שהיא החביאה אותה ולא שמה אותה במזנון.

עקרונית, אחרי שחתמנו על ההסכם לפינוי הדירה, כל תכולת הבית הייתה שייכת לי. אולם מכיוון שהבנתי שיש כאן משהו עמוק יותר מסתם פריט מחרסינה. התקשרתי למירי בעלת הדירה. כאשר סיפרתי למירי שמצאתי בובה מחרסינה, היא קראה בהתרגשות:"איפה מצאת אותה דרור? תשאיר לי אותה בבקשה, אשלם לך כמה שצריך" "מירי,אין לך מה לדאוג" צחקתי,"הבובה תחזור אלייך, הדבר היחיד שאני רוצה תמורת הבובה הוא הסיפור שלה." מירי צחקה בהקלה. "אני כבר מגיעה עם הסיפור".

תוך חצי שעה מירי הגיעה ואתה הסיפור: "סבתי הצדיקה עליה השלום חייתה בפרס. היא הייתה מיילדת מנוסה ומכיוון שכך היא יילדה לא רק יהודיות אלא גם גויות. הרבה פעמים כאשר לאישה היה קשה לשלם את שכרה, היא לא גבתה כסף, למרות שזו הייתה פרנסתה.

יום אחד היא הוזעקה לביתו של קצין פרסי בכיר שאשתו כרעה ללדת. כאשר סבתי הגיעה, האישה כבר הייתה במהלך הלידה. סבתי הבחינה מיד שמצבה קשה מאוד. היא עשתה כל שביכולתה, אולם בסופו של דבר האישה נפטרה.

בתקופה ההיא, לקצינים הגויים הייתה אפשרות לעשות כמעט ככל העולה על רוחם. כאשר בשרה סבתי לקצין שאשתו נפטרה, היא ידעה שמצבה בכי רע. היא יצאה מהר מביתו לפני שיהרוג אותה. כשהגיעה בחזרה לבית פרצה בבכי, סבי וכל ילדיה וביניהם אמי, ישבו על הארץ בבכיות והתפללו לבורא עולם שיציל את סבתי.
בינתיים עברו יום ועוד יום, ואין זכר לקצין. אחרי שלושה ימים נשמעו דפיקות בדלת. בפתח עמד הקצין. סבתי התכוננה לגרוע מכל כשלפתע פתח הקצין בהכנעה: "גברת שרה, אני יודע שאת לא אשמה במותה של אשתי. האם עשיתי לך משהו רע? האם איימתי עלייך? "לא, חס ושלום" ענתה סבתי. "אם כך, תגידי להם שיפסיקו להרביץ לי".
"מי?" שאלה סבתי בפליאה.

הקצין נאנח "כבר שלושה ימים, מגיעים אלי שלושה אנשים בלילה בחלום, מכים אותי בל הפסקה ומזהירים אותי שלא לגעת בך. "גברת שרה, תעשי לי טובה" התחנן, "אני לא יכול לישון. תגידי להם שיעזבו אותי….

הנה, כדי שתראי שאני לא כועס עלייך הבאתי לך את הבובה הזו שקניתי לאשתי המנוחה. רק תבקשי מהם שיפסיקו"
סבתי נאלמה דום."בסדר אדוני הקצין, אתפלל עליך." אכן סבתי בקשה עליו רחמים ומאז הוא לא הופיע שוב.
עכשיו אתה מבין למה הבובה הזו הייתה כל כך חשובה לאמי עליה השלום?"
ברור שהבנתי, מי עוד מקבל מתנה בזכות מלאכים….?


דרור פינויים מפנה בכל הארץ.
אנחנו מזמינים אתכם לקרוא סיפורים מעניינים גם על פינויים ב: תל אביב, חיפה, אשדוד, מודיעין, רמת גן, ירושלים, רחובות ורמת השרון.
לעבור ולהתרשם מהמלצות,

וכמובן, ליצור איתנו קשר.

אהבתם? נשמח לשיתוף!

תאריך פרסום: 13 ביולי 2015 / חדשות ומאמרים.