זיהוי של אנשים הסובלים מאגרנות כפייתית קשה לזיהוי, עד שמגיעים אליהם הביתה. אם אנחנו נצטרך לזהות סימפטומים אצל אנשים שמכורים לאלכוהול, סמים או לחומרים אחרים, סביר להניח שאנחנו נדע מהר מאוד לזהות אותם. היות ומדובר בתופעות מוכרות, שכיחות, תופעות שזוכות לחשיפה תקשורתית רחבה וייתכן גם שיש לו מעט ידע בנושא שעוזר לנו בכך.
אם נרצה לזהות אנשים שמתמודדים עם אגרנות כפייתית, ייתכן שיהיה לנו קשה לזהות אותם. לאחר זמן מה, אנחנו לא נתקשה למצוא ונצליח לזהות אותם. הקושי נובע מכך שמדובר בתופעה פחות רחבה. מצד שני, אנחנו מהר מאוד נגלה, שבין אגרנות כפייתית להתמכרות, יש לא מעט קווים זהים.
אגרנות כפייתית, היא תופעה שבמהלכה אנשים אוגרים כל חפץ וציוד שבא ליד. עד לרמה כזו שהם הופכים את הבית שלהם למחסן שאי אפשר לזוז בו. מן הסתם זה מלווה בריחות קשים ולא פעם זה מוביל לזיהומים, מחלות ונזק סביבתי. נרחב.
ההתמודדות עם אגרנות כפייתית היא לא דבר פשוט.
בדיוק כמו במקרים של התמכרויות, המתמודדים עם בעיה שכזו, לא מקבלים את עצם הבעיה. הם בדרך כלל נוטים לחשוב שהם יכולים לשלוט בה. על פי רוב, עם הזמן, הם מסתגרים בתוך עצמם באופן מאוד קנאי. הם לא נותנים לאיש להתקרב אליהם ולא לביתם שבו מאכלסים את כל החפצים שהם אגרו.
בחלק הבא אנחנו נציג שורה של סימפטומים של הבעיה ומה קורה כאשר צוות של פינוי דירה מגיע לביתו של אגרן כפייתי, בשביל לפנות חלק מהדברים.
לפני שנציג את הסימפטומים חשוב להבהיר, לא כל אחד מתמודד עם אותם סימפטומים. לא כל אחד מתמודד איתם בצורה דומה. אך בדרך כלל, אנחנו יכולים לראות דרך מסלול ההתמכרות לתופעה, כיצד אותם סימפטומים נוצרים ומצטברים להם ביחד.
סימפטומים של אגרנות כפייתית
- הסימפטום הראשון לאגרנות כפייתית הוא כמובן שלב האגירה. זה יכול לנבוע מסיבות שונות, סיבות אישיות, כלכליות וסיבות אחרות. הרבה פעמים זה מתחיל בדברים קטנים, מקריים וזעירים. אך עם הזמן זה מגיע למצב של איסוף דברים מהרחוב, מהאשפה, וכן רכישות מופרזות.
- הסימפטום השני הוא התכחשות לבעיה. זה שלב מוכר, במהלכו מי שאוגר חפצים ופריטים שונים, מכחיש שיש לו בעיה. בדרך כלל הוא גם מתכחש להשלכות ולנזקים החברתיים או הבריאותיים שנוצרים לו. מן הסתם, הוא גם לא ירצה לטפל בבעיה כי הוא לא יכיר בה. במובנים מסוימים זה דומה לשלב בה מכור טוען שהוא נמצא בשליטה ואין לו שום בעיה.
- הסימפטום השלישי הוא ניתוק כל קשר עם גורם שנראה לו מאיים. בין אם זה משפחה, חברים, ואפילו מקום עבודה, נותני עבודה ועוד. הסיבה לכך, חשש שהם לא מבינים אותו ומונעים ממנו אפשרות ליהנות מהתחביב שלו.
-
הסימפטום הרביעי והקיצוני, הוא איטום של כל פתחי הבית מבפנים ומבחוץ. האגרן עושה זאת לצורך שמירה קפדנית על כל הדברים שהוא אגר במהלך הזמן. זה נובע מחשש שיקרה להם משהו, הוא מתייחס אליהם כמו אל חברים שהוא צריך לשמור עליהם. בשלב הזה, האגרן כבר מתמודד עם חרדות ומצבים נוספים. מצבים כמו התקפי פראנויה שמא מישהו מנסה לקחת ממנו את החפצים שלו. בדרך כלל הוא לא ישמיע רעשים, ינתק כל מקור תקשורת שנמצא אצלו בבית, בשביל למנוע אפשרות שישמעו אותו או שייצרו איתו קשר.
כפי שאפשר לראות זה שלב מאוד קיצוני ומסוכן, שיכול גם להגיע למצב שהאגרן יזיק לעצמו וכן לסביבה אם הוא יחשוב שהחפצים נמצאים בסכנה.
הפתרון – פינוי הדירה
לפינוי אגרנות כפייתית ישנם פתרונות שונים. צריך להתייחס לבעיה בצורה רצינית. יש צורך בליווי של אנשי מקצוע, פסיכולוגים, פסיכיאטריים וגורמים אחרים. אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה, היא באמצעות צוות פינוי דירות.
הצוות אמור לעבוד עם בני המשפחה ולהגיע אל הדירה בשביל לפנות את החפצים שהצטברו בה. רצוי לעשות את זה כאשר האגרן איננו נמצא בבית או לחילופין, כאשר הוא נמצא אך לצידו אנשי מקצוע שיכולים לשמור עליו.
תהליך הפינוי כולל שלבים שונים. החל ממיון חפצים ופריטי תכולה, פינוי יסודי של חפצים שאין בהם צורך, פינוי פסולת, וכן ניקוי יסודי בדירה המפונת. בסיום ניתן להיעזר גם בשירותי צביעה, החלפת בלאי וכן שירותי הדברה. רק אחרי שכל התהליך מושלם, אפשר לחזור להתגורר בדירה בצורה סדירה.
חשוב להדגיש, תהליך פינוי דירה הוא מהותי וחשוב, אך הוא חייב לבוא ביחד עם תהליך טיפולי וליווי משפחתי ואישי, אחרת הבעיה תחזור על עצמה שוב ושוב. לכן חשוב שהטיפול יהיה מערכתי ונרחב.